מעבודה 1:1 לעבודה בקבוצה
כיצד עוברים משלב של 1*1 להנחיית סדנה קבוצתית?
השלב הראשון במעבר מ 1:1 להנחיית סדנה קבוצתית הוא שלב הרצון ,כשהרצון פוגש תשוקה נוצר ניצוץ שמחליט לעבור מהחלטה מחשבתית להחלטה יישומית וזהו שלב המעבר מ-BEING ל- DOING,
בשלב זה המומחה בוחר את דרך הפעולה שלו בהוספת נתיב נוסף בעסק ונוסף על 1:1 הוא מוסיף פלטפורמה נוספת לעבודה והיא העבודה הקבוצתית וכאן נכנסת ההחלטה על הדרכים לממש וליישם את הלמידה על הנחיית סדנה קבוצתית בדרכים שונות ומגוונות: אוטודידקטיות, השתלמות/קורס, התנסות יישומית מעשית ועוד…
"ואם השיר הזה נשמע לכם מוכר" – זה רק בגלל שזה אכן מזכיר כל תהליך התפתחות שאנשים עוברים ובוחרים לעצמם…
מי מתאים להנחות קבוצה?
מי שהתשוקה שלו עולה על הפחדים שלו
כלומר?
מי שלמרות שהוא מפחד מהמהלך הזה ומהתרחישים שעולים לו בראש ובגוף מעצם המחשבה של לעמוד ולהנחות – מוכן לעבור דרך הכאבים והפחדים הללו.
וזה מזכיר לי משפט אינדיאני ישן : "עבור מבעד לענן- ותראה שוב את השמש…"
מה צריך כדי להנחות קבוצה?
פחד במה
חרדת קהל
קושי להתמודד עם כישלון
צורך באהבה ואישור מאנשים חיצוניים
ולאור כל אלו, חשוב שתהיה מוכנות להתמודד עם חוסר ההצלחה בכל המאוויים הללו וגיבוי לעבור בתוך הפחדים הללו שוב ושוב ושוב ושוב…
מהי בעצם "קבוצה"?
קבוצת אנשים (3 ומעלה) שמתכנסים לצורך מטרה אישית משותפת,
ובכן יש הסבורים כי 'מטרה אישית המשותפת לכולם' – זהו ניסוח החוטא באוקסימורון (דבר והיפוכו) ועל כך אומר כי אוקסימורונים ממלאים את חיינו ויש בהם ממש…
אומנות ההנחייה מצויה ביכולת להנחות קבוצה ובתוכה להתייחס לצרכים השונים של כל פרט ופרט שהוא חלק מהקבוצה
כיצד יכול אדם ללא רקע או נסיון בתחום "להרים קבוצה"?
זו שאלת השאלות ויש כאן שתיי אסטרטגיות לפחות, שבה כל אחד יבחר מה הדרך המתאימה עבורו :
1. לפעמים יש לקפוץ מהגשר ואז להצמיח כנפיים – באסטרטגיה הזו צריך להיות מוכנים לעוף או לשבור כמה איברים (פנימיים/חיצוניים) או לעוף ולרחף ולהפתיע אפילו את עצמנו…
2.
3. לפעמים חשוב ללמוד ולהתכונן על מנת להיות מסוגלים להנחות ולעלות על הבמה – באסטרטגיה הזו יש חשיבות וערך למקצוענות וללמידה ולכן מי שמתייחס לעולם ההנחייה כחלק ארי מהעיסוק שלו , כדאי שילמד הנחיה מדיי יום בכל מקום ובכל הזדמנות ויזכור מדיי יום שהוא יודע רק את מה שהוא יודע שהוא יודע
ושהוא רוצה ללמוד את מה שהוא אינו יודע שהוא עדיין אינו יודע…
ולגבי התכנים…?
גם כאן יש לפחות 2 גישות:
האחת זה ללמד את מה שכבר עברתי, חוויתי ואת מה שאני עושה בו דרך בחיי
השנייה היא ללמד את המקומות שבהם אני רוצה לעשות דרך או כפי שנאמר:
"אם אתה רוצה ללמוד נושא מסויים – גש ולמד אותו ואז תדע אותו על בוריו "
למומחה בתחומו יש מקצוע שמכיל כלים ומיומנויות רבים. כיצד בוחרים את נושא הסדנא מתוך מגוון רחב כל כך?
לזה אני קוראת ESSENCE, הרעיון המרכזי הוא ללמד את התמצית של התמצית ועל מנת להגיע לכך יש כמה שאלות שנוכל לשאול את עצמנו
האם יש נושא מסויים שאת/ה חולמ/ת להנחות אך פשוט נראה לך שאין לך מה להגיד עליו ?
האם יש תחום מסויים שבו את/ה משתוקק/ת אך את/ה חושב/ת שאינך המומחה ?
האם יש נושא שבוער בך אך אין לך את כרגע את האומץ לומר שברצונך להנחות אותו ?